#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהם חמישה העינוים ביום כפור.	אכילה שתיה רחיצה נעילת הסנדל תשמיש המיטה.	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לר""א המלך והכלה ירחצו פניהם."	מלך דרכו ושבחו להיות נאה, שנאמר 'מלך ביפיו תחזינה עיניך'.<br>כלה צריכה נוי עד שתתחבב על בעלה, וכל שלשים יום לחופתה היא קרויה כלה.&nbsp;	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע החיה נועלת את הסנדל לר' אליעזר.	כי הצינה קשה לה.	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע כתוב במשנה יום הכפורים אסור באכילה ושתיה וכו', הרי הוא ענוש כרת. 2	"<ol><li>מדובר בחצי שיעור. ואפילו לריש לקיש שמותר מן התורה, מ""מ אסור מדרבנן.</li><li>המשנה כתבה אסור בגלל שאר העינויים שאין בהם כרת.&nbsp;</li></ol>"	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שבועה שלא אוכל ואכל נבלות וטריפות שקצים ורמשים, מה נחלקו ת""ק ור' שמעון."	"לת""ק חייב קרבן שבועה.<br>לר' שמעון פטור מקרבן שבועה."	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שבועה שלא אוכל ואכל שקצים ורמשים חייב. והרי מושבע ועומד מהר סיני [והוי ליה נשבע לבטל את המצוה]. 2	רב ושמואל ור' יוחנן אומרים שמדובר בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים [שבועה שלא אוכל לא בשר שחוטה ולא בשר נבילה].<br>ריש לקיש אומר שמדובר שאסר עצמו בחצי שיעור נבילה [שאינו מושבע עליו מסיני, ובשבועתו נאסר עליו,&nbsp;<u>ואכל חצי שיעור</u>].	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בכולל דברים המותרים עם דברים האסורים. מהם סברות החולקים.	"לרבנן מיגו דחיילא אהתירא חיילא נמי אאיסורא.<br>לר' שמעון לית ליה איסור כולל ולא אמרינן מיגו. רש""י."	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה שבועה מחייבת גם חצי שיעור. 2	"לרבנן צריך לפרש חצי שיעור. אבל בסתם אינו אסור אלא בשיעור.<br>לר""ע אפילו בסתם אוסר עצמו בחצי שיעור."	יומא פרק שמיני עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה תירץ רב נחמן בר יצחק על קושית רב אדא בר אהבה על רב דימי, שאמר שמשוח מלחמה משמש בשמונה בגדים.	הכי קאמר, כל שעיקר משיחתו לאהל מועד, יצא זה שעיקר משיחתו למלחמה.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מיתיבי משוח מלחמה אינו משמש לא בארבעה ככהן הדיוט, ולא בשמונה ככהן גדול.<br>על מי קשה מכאן, ומה תירץ אביי.	קשה על רב דימי שאמר שכהן משיח משמש בשמונה בגדים.<br>ותירץ אביי שראוי לשמש בשמונה בגדים, אלא שאסור מדרבנן, לא בשמונה משום איבה, לא בארבעה משום מעלין בקודש ולא מורידין.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כל הדברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט נוהגים במרובה בגדים [כהנים ששימשו מיום שנגנז שמן המשחה].	כולם נוהגות במרובה בגדים, חוץ מפר כהן משיח [ד'משיח' כתיב ביה].	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן משוח שעבר [אירע פסול בכהן גדול ומינו אחר תחתיו, וחזר ראשון לעבודתו], איזה דברים נוהגים בו. לפי הברייתא.	"<blockquote style=""text-align: right; margin: 0px 0px 0px 40px; border: none; padding: 0px;"">כולם נוהגות בו, חוץ מפר יום הכפורים ועשירית האיפה [שהם חובה קבועה, וחַדא אמר רחמנא דתיקרב ולא שתים].</blockquote>"	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כהן משוח מלחמה, איזה דברים נוהגים בו לכו""ע, ובמה נחלקו ר' יהודה וחכמים."	חמישה דברים: לא פורע, לא פורם, לא מטמא לקרוביו, מצווה על הבתולה, מוזהר על האלמנה.<br>לרבי יהודה מחזיר את הרוצח, לחכמים לא.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דתניא דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט וכו'.<br>מה הקשו מהבריתא הזו לאביי, ומה תירצו.	"אביי תירץ שכהן משיח אינו משמש לא בארבעה ולא בשמונה משום איבה. אבל מדאורייתא משמש.<br>ומבריתא זו רואים שהיא לא סוברת סברת איבה, שאומרת שמשיח שעבר משמש בשמונה בגדים אפילו שיש סברת איבה, ואעפ""כ אומרת שמשיח מלחמה אינו משמש, א""כ משמע שאינו משמש מדאורייתא.<br>ותירצו שדוקא במשוח שעבר אין איבה כי גדול היה כמותו, אבל משוח מלחמה דזוטר מיניה חושש לאיבתו."	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנין שבנו של כהן גדול קודם לירש אותו לכל אדם.	שנאמר 'לכהן תחת אביו'. באחרי מות.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כה""ג מקריב אונן ואינו אוכל ואינו חולק.<br>מה הפירוש ואינו חולק."	כשהוא אונן אינו חולק כדי לאכול לערב כשתעבור האנינות. הראוי לאכילה חולק שאינו ראוי לאכילה אינו חולק.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כהן מרובה בגדים מביא פר הבא על כל המצוות, ומנין.	"אינו מביא, כי כתוב שם 'אם הכהן <span style=""color: rgb(0, 170, 255);"">המשיח</span> יחטא'."	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה כהן מרובה בגדים מביא עשירית האיפה כל יום, האי נאמר שם 'משיח' והוא אינו משיח.	בתורת כהנים מרבים מרובה בגדים מ'והכהן'.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כולם אין נוהגות במשוח מלחמה, חוץ מחמשה דברים האמורים בפרשה.<br>איזה פרשה. ואיזה דבר כתוב בפרשה הזו שלא נוהג בכהן משיח, ומנין.	"פרשת 'והכהן הגדול מאחיו' (אמור).<br>ואף שכתוב שם שכהן גדול מקריב אונן, כהן משיח אינו מקריב אונן, כי דורשים 'כי נזר שמן משחת אלוקיו <font color=""#ff557f"">עליו</font>', עליו ולא על חבירו. <span style=""font-size: 16pt !important;"">(אבל לא ממעט משיח שעבר, כי הוא בתורת כהונה גדולה. רש""י הוריות. ומדרבנן משיח שעבר אינו מקריב אונן כר' יוסי, ואם הקריב אונן עבודתו כשרה).</span>"	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יתיב רב אבהו וקאמר להא שמעתתא (של רב דימי, שמשוח מלחמה משמש בשמונה בגדים) משמיה דר' יוחנן, אהדרינהו רבי אמי ורבי אסי לאפייהו.<br>מה אמרו באיכא דאמרי, ומה הקשה על זה רב פפא.	אמרו שהמעשה היה עם רב חייא בר אבא ולא עם רבי אבהו.<br>רב פפא הקשה, בשלמא אם זה היה רבי אבהו מובן למה רק הסבו פניהם, כי היה מקורב למלכות, אבל אם זה היה רב חייא בר אבא, יכלו לומר לו בפירוש שר' יוחנן לא אמר דבר כזה.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כהן משוח מלחמה שמת, האם בנו מכהן תחתיו, ומנין.	לא מכהן תחתיו. שנאמר שִׁבְעַת יָמִים יִלְבָּשָׁם הַכֹּהֵן תַּחְתָּיו מִבָּנָיו אֲשֶׁר יָבֹא אֶל־אֹהֶל מוֹעֵד לְשָׁרֵת בַּקֹּֽדֶשׁ, את שהוא בא אל אהל מועד לשרת בקדש בנו עובד תחתיו, יצא משוח מלחמה שאינו בא אל אהל מועד לשרת בקדש.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן כתוב שרבי אבהו היה חשוב בבית המלך.	אמרינן במסכת חגיגה (דף יד.) נשוא פנים כגון ר' אבהו בי קיסר, ובסנהדרין (דף יד.) נמי אמרינן דנפקי אמהתא דבי קיסר לאפיה ומשרו ליה.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כששואלים באורים ותומים, השואל פניו כלפי מי, והנשאל פניו כלפי מי.	השואל [מלך או אב בית דין] פניו כלפי נשאל [כלפי כהן].<br>הנשאל פניו כלפי שכינה [כלפי אורים ותומים, ושם המפורש שבתוך החושן].	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השואל אומר ארדוף אחרי הגדוד הזה, מה אומר הנשאל. 2	"לת""ק כה אמר ה' עלה והצלח.<br>לר' יהודה עלה והצלח. ואינו אומר כה אמר ה'."	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שואלים באורים ותומים בקול, ומנין.	אין שואלים בקול, שנאמר 'ושאל לו' [משמע לו לבדו, שאין שומע אלא הוא].	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אפשר לשאול באורים ותומים בהרהור.	אינו מהרהר בלבו שנאמר 'ושאל לו במשפט האורים, וסמיך ליה 'על פיו יצאו'. קרי ביה הכי, ושאל לו השואל על פיו, שמוציא דברים בפיו.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כדרך מי צריכים לשאול באורים ותומים.	"כדרך שאמרה <span style=""background-color: rgb(255, 255, 0);"">חנה</span> בתפילתה, 'היא מדברת אל לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע'."	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין שואלין שני דברים כאחד. ואם שאל.	אין מחזירין לו אלא ראשון [ולאחר שהשיבו על הראשון שואלו על השני].	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן הביאה הגמ' ראיה שאם שאל שני דברים אין מחזירין לו אלא ראשון, מה קשה על הראיה ומה התשובה.	שנאמר הֲיַסְגִּרֻנִי בַעֲלֵי קְעִילָה בְיָדוֹ. הֲיֵרֵד שָׁאוּל כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עַבְדֶּךָ ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הַגֶּד נָא לְעַבְדֶּךָ. וַיֹּאמֶר ה' יֵרֵד.<br>והקשו, הרי רואים שענו לו על השאלה השניה.<br>וענו שדוד שאל שלא כסדר [היה לו לשאול הירד שאול, ואחר כך היסגירוני, לפיכך השיבוהו על הראוי לשאול ראשון].<br>ואחר שראה ששאל שלא כסדר, שאל שוב&nbsp;וַיֹּאמֶר דָּוִד הֲיַסְגִּרוּ בַּעֲלֵי קְעִילָה אֹתִי וְאֶת אֲנָשַׁי בְּיַד שָׁאוּל וַיֹּאמֶר יְיָ יַסְגִּירוּ.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"<span style=""background-color: rgb(255, 255, 127);"">מתי </span>מותר לשאול באורים ותומים שתי שאלות יחד, ומנין."	אם הוצרך לשניהן, כגון שהיה הדבר נחוץ ואין שהות להמתין, שנאמר וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּייָ לֵאמֹר אֶרְדֹּף אַחֲרֵי הַגְּדוּד הַזֶּה הַאַשִּׂגֶנּוּ וַיֹּאמֶר לוֹ רְדֹף כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל.	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם גזירת אורים ותומים חוזרת, ומנין.	אף על פי שגזרת נביא חוזרת [כגון של יונה בן אמיתי], גזרת אורים ותומים אינה חוזרת, שנאמר 'במשפט האורים' [כדין שאינו חוזר].	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נקרא שמן אורים ותומים.	אורים - שמאירין את דבריהם.<br>תומים - שמשלימין את דבריהם [אין גזירתן חוזרת].	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע בגבעת בנימין לא ניצחו במלחמה, הרי האורים ותומים אמרו להם 'עלו'.<br><span style=""font-size: 16pt !important;"">(יח) וַיָּקֻמוּ וַיַּעֲלוּ בֵית אֵל וַיִּשְׁאֲלוּ בֵאלֹהִים וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִי יַעֲלֶה לָּנוּ בַתְּחִלָּה לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן וַיֹּאמֶר יְיָ יְהוּדָה בַתְּחִלָּה:<br>(כא) וַיֵּצְאוּ בְנֵי בִנְיָמִן מִן הַגִּבְעָה וַיַּשְׁחִיתוּ בְיִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם הַהוּא שְׁנַיִם וְעֶשְׂרִים אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה:<br>(כג) וַיַּעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּבְכּוּ לִפְנֵי יְיָ עַד הָעֶרֶב וַיִּשְׁאֲלוּ בַייָ לֵאמֹר הַאוֹסִיף לָגֶשֶׁת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי וַיֹּאמֶר יְיָ עֲלוּ אֵלָיו: פ<br>(כה) וַיֵּצֵא בִנְיָמִן לִקְרָאתָם מִן הַגִּבְעָה בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי וַיַּשְׁחִיתוּ בִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד שְׁמֹנַת עָשָׂר אֶלֶף אִישׁ אָרְצָה כָּל אֵלֶּה שֹׁלְפֵי חָרֶב:</span>"	בשני הימים הראשונים האורים ותומים לא פירשו להם 'עלו והצליחו' אלא 'עלו אליו', אם לנצח אם להִנצח.<br>ובפעם השלישית פירשו להם, שנאמר וּפִינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל וַיֹּאמֶר יְיָ עֲלוּ <b>כִּי מָחָר אֶתְּנֶנּוּ בְיָדֶךָ</b>:	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משיבים האורים ותומים תשובה. 2	לר' יוחנן בולטות [וכל אחת אינה זזה ממקומה אלא בולטת במקומה והוא מצרפן].<br>לריש לקיש מצטרפות. זזות ממקומם.	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הרי לא כתוב צד""י וטי""ת בשמות השבטים [ואם צריך לה, כגון 'והצל תציל' מהיכן באה]. 2"	אמר רב שמואל בר יצחק 'אברהם יצחק ויעקב' כתיב שם.<br>אמר רב אחא בר יעקב 'שבטי ישורון' כתיב שם.	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם האותיות היו בולטות או זזות, מדוע היה צריך כהן שמדבר ברוח הקודש.	הכהן היה מסייע לאורים ותומים, ואם לא היה הכהן ראוי לא היו האותיות בולטות ולא מצטרפות.	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל כהן שאינו מדבר ברוח הקודש ואין שכינה שורה עליו אין שואלין בו. מנין.	"שהרי שאל צדוק [כשהיה דוד בורח מפני אבשלום] ועלתה לו, אביתר ולא עלתה לו, שנאמר 'ויעל אביתר עד תום כל העם וגו' [ותניא בסדר עולם ששאל באורים ותומים ולא עלתה לו, ונסתלק מן הכהונה, ונכנס צדוק תחתיו שנאמר 'ויעל אביתר'].&nbsp;<b>ונתקיימה בו נבואת בית עלי שתתבטל
כהונה גדולה מזרע איתמר, וניתנה לצדוק שהוא מפנחס בן אלעזר.</b>"	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין שואלין אלא למלך, ולאב בית דין, ולמי שהציבור צריך לו. מנלן.	"אמר רבי אבהו דאמר קרא 'ולפני אלעזר הכהן יעמוד ושאל לו במשפט האורים. על פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה'.&nbsp;<div><font color=""#ff0000"">הוא</font>&nbsp;- זה מלך [דהא ביהושע משתעי קרא].&nbsp;</div><div><font color=""#ff0000"">וכל בני ישראל אתו</font>&nbsp;- זה משוח מלחמה [מי שכל בני ישראל אתו, לצאת למלחמה אחריו].&nbsp;</div><div><font color=""#ff0000"">וכל העדה</font>&nbsp;- זו סנהדרין.</div>"	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם פר כהן משיח נוהג במרובה בגדים.	לא. כי כתוב 'אם הכהן המשיח יחטא'.	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	דברים שבין כהן גדול לכהן הדיוט.	"<span style=""font-size: 12pt !important;""><li><font color=""#ff0000"">פר הבא על כל המצות.&nbsp;</font></li><li><font color=""#ff0000"">פר יום הכפורים.&nbsp;</font></li><li><font color=""#ff0000"">עשירית האיפה.</font></li><li><font color=""#ff0000"">כל עבודות יום הכפורים אינן כשירות אלא בו.<br></font></li><li><font color=""#2c67af"">מקריב אונן.&nbsp;(אבל אינו אוכל ואינו חולק).</font></li><li><font color=""#2c67af"">נוטל חלק בראש.&nbsp;</font></li><li><font color=""#2c67af"">מקריב חלק בראש.</font></li><li><font color=""#2c67af"">משמש בשמונה כלים.<br></font></li><li><font color=""#7e1aee"">לא פורע ולא פורם.</font></li><li><font color=""#7e1aee"">אין מטמא לקרוביו.</font></li><li><font color=""#7e1aee"">מצווה על הבתולה, ומוזהר על האלמנה</font></li><li><font color=""#55aaff"">מחזיר את הרוצח.</font></li><li><font color=""#55aaff"">פטור על טומאת מקדש וקדשיו.</font><br></li></span>"	יומא פרק שביעי עג א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי התקיימה נבואת בית עלי, שתתבטל כהונה גדולה מזרע איתמר ותעבור לבני פנחס בן אלעזר.	כשהיה דוד בורח מפני אבשלום, שאל אביתר שהיה מזרע איתמר באורים ותומים ולא עלתה לו, ונסתלק מן הכהונה, ונכנס צדוק שהיה מזרע פנחס בן אלעזר תחתיו.&nbsp;	יומא פרק שביעי עג ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי עברה הכהונה מפנחס ועברה לבני איתמר.	בימי פלגש בגבעה, שפקרו ישראל ברוב המצות, ומי גרם להם, פנחס וכיוצא בו, שהיה להם לסבב מעיר אל עיר ולהוכיחם, ניטלה כהונה גדולה מהם וניתנה לבני איתמר.	יומא פרק שביעי עג ב		
